מסעו של נער יהודי מתבולל מבודפשט למחנות הריכוז הנאצים ובחזרה בספרו של הסופר ההונגרי-יהודי אִימְרֶה קֶרְטֶס (2016-1929) – חתן פרס נובל לספרות לשנת 2002, אשר נולד בבודפשט והיה בן 14 כאשר נשלח לאושוויץ.
ללא גורל הוא סיפור מסע אישי שהוא גם מסע מכאיב של התבגרות. ראשיתו בפתיחות תמימה אל העולם, המשכו בטלטלה גופנית ונפשית, ואחריתו בשיבה מפוכחת אל החיים לאחר שאבד התום ונשאר שבר גדול שאין לו תקנה. בספר מופתי, בוחן קרטס גם את תהליך ההסתגלות של היחיד והכלל לסבל ולהשפלה, ומשרטט בקווים מאופקים תמונה של הלכי רוח ונפש בקרב יהודי בודפשט על סף הכליון.
היום לא הלכתי לבית-הספר. כלומר הלכתי, אבל רק כדי לבקש מהמחנך ללכת הביתה. מסרתי לו גם את המכתב של אבי, שבו הוא ביקש לשחרר אותי "מסיבות משפחתיות". שאל, מהי הסיבה המשפחתית. אמרתי לו שאבי נקרא לשירות-עבודה; אז אחר-כך הוא כבר לא התעקש יותר.
לא הלכתי הביתה, מיהרתי לחנות שלנו. שם הם מחכים לי. כך אמר אבי. הוא גם הוסיף שאזדרז, אולי יצטרכו אותי. בעצם, בגלל זה ביקש שישחררו אותי מבית-הספר. ואולי כדי ש"יראה אותי על-ידו ביום האחרון הזה, לפני שהוא נפרד מהבית": כי גם את זה הוא אמר, אמנם בהזדמנות אחרת.
