"מלאכת מחשבת", קובע פרופ' יעקב רז על התרגום של המשורר אמיר אור מסנסקריט לבהגווד גיטה (או בהגווד גיטא; מילולית שיר האל) – אחד הטקסטים ההודיים הקלסיים המקודשים, ומבחינת רבים המקודש ביותר. זו יצירה הגותית-ספרותית בת יותר מאלפיים שנה הנחשבת בעיני ההודים ל"ספר הספרים" – אליו פונים כדי למצוא חיזוק לאמונה ותשובה לספקות.
גם במערב נחשב טקסט זה – העוסק בנפש האדם, באתיקה ובדרך להיגאל – אחד היפים והעמוקים בתרבות הודו ובתרבות האדם בכלל. הגיטה זכתה במעמדה זה הן בשל עומקה הדתי–הגותי והן בשל יופיה השירי. היא נכתבה במאות הראשונות לפני הספירה, אך יש בה הדים לכתובים עתיקים ממנה בהרבה. אפשר לומר שהגיטה מכילה את כל הזרמים הרוחניים של הודו שקדמו לה, ומוסרת אותם לקורא כדיאלוג פיוטי בין האל קרישנה לבין הלוחם אָָרְְג׳וּנה.
עוד כותב על התרגום ועל הספר פרופ' יעקב רז: "הוא [אמיר אור] בחר לתרגם את שירת המקור לשירה ולא לפרוזה, והתוצאה היא מעשה אמנות מורכב ויפה מאוד. העברית נאמנה לשגב הלשון המקורי ושומרת על הליריות שבו, נמסרת בלשון עכשווית, ולא מאבדת את יפי הפיוט. אור מביא לנו קלסיקה יפה ועמוקה בעברית — במיטבה וביופיה. לתרגום מצורף מבוא בהיר לרקע ההיסטורי והרעיוני של היצירה, ובסוף התרגום מוגש לנו עיון ביצירה מאת רונן מיוחס, שפרשנותו מבוססת של ספרו של פְּרבְּהוּפּּאדה, 'בהגווד גיטה כפי שהיא'. יש לי הערכה עצומה למפעל הגדול שעשה אמיר אור; הוא מגיש לנו בספר הזה יצירת מופת קלסית ומוערת לעילא, בעברית יפה, פיוטית ומושכת לב".
כותב המשורר רוני סומק: "שיר האל מזכיר לנו שלפילוסופיה יש גם שמיים מזרחיים. התרגום תפר למילים כנפיים ועפתי איתן לעולם שלא הכרתי. מעבר לסיפור, התרגום הצליח גם להעמיד שמיים רוחניים".
תקציר הפרקים ועיונים בשיר האל: רונן מיוחס
ייעוץ סנסקריט: פרופ' איתמר תאודור
