שני רומנים קצרים על התבגרות נשית מאת ג'מייקה קינקייד, אחת הסופרות האפרו-אמריקאיות הבולטות ביותר ודמות מרכזית בתנועה הספרותית הקאריבית.
אני ג'ון (1985) מתרחש באי קאריבי קטן, ומתאר את חיי הגיבורה מגיל עשר עד 17. ראשיתו של הסיפור בקשר סימביוטי עם האם, הנפרש לפנינו בכל החמימות והעושר החושני של אופן קיום מסורתי בארץ טרופית; המשכו בנתק וניכור הולכים וגוברים בין השתיים; וסופו כשהגיבורה מפליגה ללימודים באנגליה - עזיבה שהיא הפניית-עורף מתריסה לאי הולדתה ולכל עברה. לוסי (1990) ממשיך את הסיפור. כאן אנו פוגשים את הגיבורה כנערת אופר בת 19 בארצות הברית. אנו מלווים אותה מיומה הראשון בציוויליזציה האורבנית, השונה כל-כך מזו של האי, וחווים איתה את מאבקה העיקש לשמור על זהותה ועל עצמאותה מבחינה אישית, מינית, גזעית ותרבותית. חביבותם, פתיחותם ותיחכומם של מעסיקיה אינם מוליכים אותה שולל, והתבוננותה המפוכחת חושפת באירוניה מושחזת את נקודות התורפה ואת האשליות של העולם החדש, המקצה לה מקום של חולשה ונחיתות.
קינקייד ידועה בכתיבה ישירה, אישית ופוליטית, ובחוש הומור מושחז. יצירותיה מתאפיינות בשבירת מוסכמות מסורתיות, ובכולן ניתן לזהות את קולה האורג בִדיון עם כתיבה אוטוביוגרפית.
