מהדורה מחודשת לשתי נובלות של הסופר הצרפתי בן המאה ה-19, גוסטב פלובר, בתרגום מצוין של בני מר.
במרכזו של הווידוי האוטוביוגרפי זיכרונותיו של מטורף, שכתב פלובר כשהיה בן 17, עומד סיפור אהבתו של הנער למריה, שמקור ההשראה לדמותה היא אליזה פוקו, אשת איש ואם שהייתה מבוגרת מפלובר ב־11 שנים ואשר הוסיפה להיות השראתו לרומן הראשון שכתב, החינוך הסנטימנטלי. עוד בספר, הנובלה הלווייתו של דוקטור מתורן, שפלובר כתב כשהיה בן 19.
כתבה רות אלמוג בהארץ עם פרסום הספר לראשונה, ב-2001:
שתי הפתעות גדולות מזמן הספרון הזה לקורא העברי: שתי נובלות שכתב פלובר בבחרותו, והן הפחות ידועות במבחר יצירתו וראו אור רק לאחר מותו. הנובלות הללו, ובעיקר הראשונה, מיוחדות במינן ושונות מיבולו המאוחר של הסופר. זו ההפתעה הראשונה.
ההפתעה השנייה היא התרגום: עניין לנו כאן במתרגם צעיר, שהתרגום הזה מעמידו מיד בשורת מתרגמי הפרוזה הטובים שלנו, שורה שלמרבה הצער אינה ארוכה. וכך יש לזקוף לזכות הוצאת כרמל הישג נוסף. לאט לאט מעמידה הוצאה זו שורה של מתרגמים צעירים מיומנים יודעי עברית ולעז, המשכילים לתרגם טקסטים לא קלים, פרי עטם של סופרים גדולים וחשובים באופן ראוי לכל שבח.
האם זו נשמתי? האם של אחר? מתחילה ביקשתי לכתוב רומן אישי, שבו תידחק הספקנות עד קצות הייאוש; אך לאט לאט, בתוך הכתיבה, פרץ הרושם האישי מבעד למשל, הנפש טלטלה את הקולמוס ומחצה אותו.
