לראשונה מוגש בתרגום עברי רומן המופת של ז'קלין כהנוב, ילידת קהיר, שזכה בפרס מיד עם פרסומו בארצות הברית בשנת 1951. וכך כותב מבקר הספרות אריק גלסנר על הספר: "לטעמי, הנקודה המאלפת המרכזית ברומן המצוין הזה של ז'קלין כהנוב היא המיזוג שקיים בו - כמעט חסר תקדים או מקבילה - בין סוגיה פסיכואנליטית באופייה לסוגיית הזהות התרבותית." (7 לילות)
כהנוב משרטטת בדייקנות את תצורות הנוף התרבותי בהם חיה האליטה היהודית בראשית המאה במצרים. דבר אינו חומק ממבטה: חיי היום יום של המשפחה המורחבת, עולם הילדות, על המטפלות והאומנות שבו, חיי הרחוב המצריים. בעיניים פקוחות וברגישות פסיכולוגית מכאיבה, מעמיקה כהנוב לחדור אל האופנים בהם השריש הקולוניאליזם והעמיק חדור אל נפש נתיניו.
בספר הקדמה מרתקת פרי עטו של איל שגיא ביזאוי ואחרית דבר פרי עטה של יעל שנקר.
פרסות סוסים קרקשו בדממת הסמטה הצרה ויעקב גאון התכונן לקבל את פני בניו. בעיני רוחו ראה אותם בחליפותיהם האירופיות, באים מבתיהם המודרנייםם אל נצחיותה של הסמטה הזאת, על בתיה המסתגרים מאחורי חומות גבוהות מכוסות בפרחי יסמין ויערה, הסמטה המהדהדת בקולות מברכים בערבית "סלאם עליכום".
(עמ' 55)
