מוּל הַמַּדָּפִים בַּסּוּפֶּר שׁוּב אֲנַחְנוּ נִכְשָׁלִים בְּנִסָּיוֹן
לִקְנוֹת שַׂקִּיּוֹת לַשּׁוֹאֵב אָבָק
לִבְחֹר לֶחֶם
מַצְבִּיעִים לַקֻּפָּאִית עַל הַטָּעוּת –
מְוַתְּרִים.
בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה נֶעֱמָדִים מוּל חַלּוֹן רַאֲוָה
מְתַכְנְנִים לִקְבֹּעַ תּוֹר לָרוֹפֵא
לַחְזֹר לְשִׁעוּרֵי יוֹגָה
לְתַקֵּן אֶת הָאוֹפַנַּיִם
שֶׁשּׁוֹכְבִים כָּל הַחֹרֶף בֶּחָצֵר
בְּלִי אֲוִיר.
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ חוֹזְרִים מְכוֹנַת הַכְּבִיסָה מֵתָה,
בַּקֶּצֶב הַזֶּה לְעוֹלָם לֹא נַצְלִיחַ לְהָבִיא יְלָדִים.
***
1959, פריים מתוך החתונה
חוץ. שעת ערב מוקדמת. רחוב הר סיני, הכניסה לבית הכנסת הגדול.
כֶּתֶם לָבָן מִתְפַּשֵּׁט מֵחֶלְקוֹ הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַמָּסָךְ, מַגִּיעַ עַד לַהִינוּמָה שֶׁמְּשׁוּכָה לְאָחוֹר. גּוּפָהּ שִׂמְלַת כְּלוּלוֹת, הַפֶּה פָּעוּר, הַגַּבּוֹת מוּרָמוֹת. מֻפְתַּעַת. הוּא בַּחֲלִיפָה, פַּפְּיוֹן, שָׂפָם דַּק. גּוּפוֹ, יָפֶה, פּוֹנֶה אֵלֶיהָ. כִּמְעַט קַשּׁוּב, כִּמְעַט מְאֻשָּׁר.
כְּבָר אָז הָיָה חֲצִי עִוֵּר, כְּבָר אָז פָּחַד מִמָּה שֶׁיַּחְשְׁבוּ. מַשְׁאִיר אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם בְּכִיס הַזָּ'קֶט וְנִצְמָד אֵלֶיהָ בִּזְמַן שֶׁהִיא לוֹחֶשֶׁת:
עוֹד אַרְבַּע מַדְרֵגוֹת
עַכְשָׁו יָמִינָה
אֶדוּאַרְד, בַּעֲלָהּ שֶׁל אֲחוֹתְךָ
