בכתיבה הנעה על קו הגבול שבין פרוזה לרשימה, בין מציאות לבדיון, מספר סימון לייס (שם העט של פייר ריקמנס, יליד בלגיה שחי תריסר שנים בדרום מזרח אסיה לפני שהתיישב באוסטרליה) את סיפורה אמיתי של בטאוויה (Batavia) – ספינה של חברת הודו המזרחית ההולנדית, חמושה בתותחי ברזל ותותחי ארד, שנטרפה בהפלגת הבכורה שלה ביוני 1929, והתפרסמה בשל מרד עקוב מדם שפרץ בין הניצולים.
על נסיונות ההצלה, על מנהיג אכזרי המשתית שלטון של טרור ואלימות, בעלילות אמיתיות כמו סוריאליסטיות של הצלה ורצח בנובלה שראתה אור בעברית בסדרת פטיט - PETITE של הוצאת תשע נשמות.
שמונה־עשרה שנה השתעשעתי ברעיון לכתוב את סיפורם של ניצולי "בָּטאוויָה". אספתי כמעט כל מה שהתפרסם בנושא; אחר כך ביקרתי באיי הָאוּטמן אַבּרוֹליוֹס, אתר הטביעה. שנים המשכתי לצבור רשימות, אבל בלי שאוכל להביא את עצמי לכתוב את העמוד הראשון של אותה יצירה מפורסמת שבדרך; בדמיונם העוקצני יותר ויותר של מקורבי, הלך הספר ורכש ממדים מיתיים. מדי פעם נודע לי שספר חדש יצא לאור בנושא שלי; בכל פעם התכסיתי זיעה קרה ועטתי על הספר ברעד. אך לא, זו היתה רק התרעת שווא. עד מהרה גיליתי בהקלה שהמחבר שוב החטיא את המטרה — והדבר חיזק את אשליית הביטחון בלבי.
