"ספר שהוא הודיה על ההיכרות עם יצור שהרחיב את עולמי ופתח את ליבי גם אל ברואים פרוותיים ודומיהם החיים, בעת שבה בני אדם שבים ונהפכים לטורפים אכזריים מזן שאין דומה לו בטבע", כתב הסופר יגאל סרנה, שלא תמיד היה אוהד מושבע של חתולים, על ספרו הנשמה העשירית, שבו הוא חוקר בנינוחות מסוקרנת ובכתיבה נהדרת את ההיסטוריה ואת הקשריו התרבותיים והספרותיים של החתול.
במסע אישי, שהפך את עולמו, סרנה נפגש עם בעלי חתולים כדניאל עוז, ריטה קוגן, נעמה תורן, הצמד ג'יין בורדו ועוד, הכיר חתולים אירופיים – זו החיה עם הסופרת סאלי על סירתה באוקספורד, החתול התקיף הנרי של המשוררת האנגלייה קייט, ופרנקי הבנגלי, הרוצח של תחקירן הצמרת הבריטי פילדינג – ודרך המפגשים עם החתולים ועם בעליהם נוצר חיבור בין תל אביב, פורטוגל, קפריסין, אנגליה והולנד, ומתקבל, כפי שנכתב באתר הוצאת תשע נשמות: "גרגור יפה בין האדם, החיה והמקום".
עברתי את רוב חיי בלי חתול, גם בלי כלב. נישאתי פעמיים, התגרשתי פעמיים, התאהבתי שש פעמים, ליבי התנפץ שלוש. קניתי ומכרתי מכוניות לשימושי הפרטי. עשיתי מילואים כמפקד טנק. נלחמתי במלחמה אחת גדולה ואחת קטנה שפקחה את עיני לאיוולת. כתבתי ספרים, ראינתי אינספור אנשים, סקרתי מאות זירות רצח והעדרות, עברתי דירות שכורות, גידלתי שני ילדים ושום כלב או חתול, ואפילו לא תוכי לא היה לי. גם אחרי שעזבתי את הבית, היו כל אהובותי נטולות חתולים, ורק כשהכרתי את אורית בשליש האחרון של חיי, הגיעה עימה כמין בת זקונים, חתולתה ושמה גרייסי.
