ויקטור פראנקל בעקבות שפינוזה

משמעות החיים, מיתוס, לוגוס ותרפיה היא כותרת המשנה לספרו של הלוגותרפיסט המוסמך ודוקטור לפילוסופיה יהודית צבי סער חסן, הבוחן ב-352 עמודיו את גישת הלוגותרפיה הפילוסופית־תירפויטית של ויקטור פראנקל, כאשר ברוך שפינוזה, בגישתו ובעמדותיו, משמש כמקרה בוחן ומקור להשוואה.

עם פרסום הספר, כתב המחבר:
הדוקטורט שהתחיל כרעיון אנליטי להחריד ואז הפך בעת משבר לתרפיה שלי בעצמי כעת עבר את הטרנספורמציה האחרונה בהחלט: להפוך-להיות ספר. האם הוא מושלם? בוודאי שלא. האם הוא בעל משמעות, חשיבות וערך? זו בלבד אוכל להגיד, שדרכו והודות לו מצאתי מחדש סיבה טובה דיה; והמילים הן כמקווה של מים חיים ואור במחשכים שעה שנדמה וכבו כל האורות. במבוך האינסופי לקראת הנצח אנחנו נתקלים לא פעם בעצמנו, בתהומות שמחוללים בעולם הזה מפלצות, בייאוש ובמשהו פשוט הרבה יותר - בחרדה או בדאגה שמא חיינו הם לשווא ולריק. וזה נכון, במובן מסוים. בד בבד, מי שיחפש ימצא. ושמח אני שמצאתי תכלית ראויה, כזו שהיא אמיתית מספיק ויפה ומבקשת את הטיפוח של המעלה הטובה. לא אוכל להציע יותר מזה, מהידיעה שהאדם יכול להחזיק בנצח ולו לרגע, לעטוף את האינסוף בכף היד - כנקודה מודעת לעצמה בעיגול אינסופי, כגל בודד באוקיינוס הממשות. שנזכה להיות שיכורים מאהבת אלוהים השכלית ושביעות הרצון העצמית האמיתית ושלוות הרוח.