"רוצים לשמוע סיפור עם סוף איום ונורא? ביום רביעי, 12 במרץ 1980, קארל פלטשר, אחד האנשים העשירים ביותר בפרוור של לונג איילנד שבו גדלנו, נחטף מהחניה של ביתו כשיצא לעבודה" – כך נפתח ספרה של מחברת פליישמן בצרות, טאפי ברודסר־אקנר, המתחקה אחר חייה של משפחה יהודית עשירה בלונג איילנד, שמתמודדת עם משבר כלכלי ואישי.
הכסף של משפחת פלטשר הביא עליהם את הצרה הגדולה של 1980, אבל הוא גם זה שפתר אותה בסופו של דבר. הפלטשרים חזרו לשגרת חייהם הנוחה כאילו כלום לא קרה. ארבעים שנה לאחר מכן, מתברר שששת הימים, שבהם אף אחד לא ידע איפה קארל פלטשר נמצא ומה עלה בגורלו, השפיעו עמוקות על כל אחד מבני המשפחה.
כל אחד משלושת ילדי משפחת פלטשר מתוסבך בדרכו, ועכשיו – כשמתברר שהכסף נגמר, לגמרי – סודות אפלים מתחילים להתגלות, ובני המשפחה נאלצים להתמודד עם האמת המרה ולבחור בין נאמנות למשפחה לבין הישרדות אישית.
כל הכסף הזה, כמו גדר העץ הלבנה סביב האחוזה של משפחת פלטשר, הסתיר את מה שמאחוריו. לא היה אפשר לראות בבירור את בני המשפחה מבעד לערפילי העושר שלהם ומבעד למטענים כאלה ואחרים שהמתבונן הביא איתו. אבל עכשיו — עכשיו, שקארל נעדר והרחובות המו מהיעלמותו — יכלו סוף־סוף אנשי מידל רוק לראות את משפחת פלטשר באמת. הכול היה עכשיו חשוף וגלוי, ובאצטלה של דאגה יכלו השכנים של הפלטשרים להרשות לחרדותיהם לגבי המצב הכלכלי שלהם עצמם ולהצלחה ולעתיד ולמורשת שלהם עצמם לצוף אל פני השטח אלה לעיני אלה ממש, ובשיא כיעורם הם לחשו, מאוחר בלילה, אל בני ובנות זוגם, כשראשיהם על הכרית, לא איפה לדעתך נמצא קארל פלטשר, או האם אנחנו בסכנה, או האם העולם השתנה, אלא: למה לא אנחנו? למה אנחנו לא מספיק עשירים כדי להיחטף?
