שתי נובלות המציפות סוגיות זהוֹת בחיי האדם המודרני. בשתיהן - דמות החיה בבדידות ובתחושת זרות בעולם מורכב שאינו מתעלה אל ציפיותיה הרוחניות. סך שתי הנובלות הוא הרבה יותר משתיים, שכן הקריאה עשוייה להוליד מרחב חשיבה שלישי - אותו הקשר שיוצר הקורא.
סוזנה היא אוצר ספרותי: הנובלה נכתבה תוך כדי עבודה בכפייה, בלילות ובזמן רדיפות אנטישמיות אלימות. הנובלה עוסקת במערכת היחסים בין מחנכת יהודייה, נוקשה וממורמרת, המופקדת על חינוך נערה מתבגרת בעלת “הפרעה נפשית”, אך הסובלת בעיקר בגלל אהבה.
השביל שביער הוא טקסט מופתי משנת 1845 מאת אדלברט שטיפטר, סופר שהשפיע רבות על סופרים כגון תומס מאן, ו. ג. זבאלד ופטר הנדקה. הקריאה בו משולה ללגימת כוס מים קרירים בעיצומו של יום קיץ לוהט. במוקד הסיפור מיזנטרופ עשיר ובודד הסובל מתסמינים שאפשר בקלות לייחס לתחלואי האדם המודרני. בעצת נטורולוג הוא יוצא לסדרת שוטטויות ביער.
