אור נפש נפרדת

דיוקן פואטי של המשורר, הסופר והמסאִי יעקב שטיינברג (1947-1887) בספר "אוֹר נפֶֶשׁ נפְִרֶדֶת": הפואטיקה של המלנכוליה ביצירת יעקב שטיינברג, מאת טלי לטוביצקי. 

לטוביצקי מתבוננת בכתיבתו של שטיינברג דרך המושג "מלנכוליה", השאול מהפסיכולוגיה ומביקורת התרבות, ומשמש כאן למחקר פסיכו־פואטי. בתוך כך חורג הדיון מהמסגרת התמאטית של המושג ומערער על מוסכמות רווחות הן בנוגע למלנכוליה הן בנוגע ליצירתו של שטיינברג. המלנכוליה, כפי שהיא מצטיירת בספר זה, היא לא רק מקור לחולשה ולדכדוך אלא גם כוח עמידה מול העולם, כוח טיטאני של הרס ובריאה המציב עולם משלו כנגד העולם שהוא משמיד.

האימה והחרדה, הייאוש ומפח הנפש, הטשטוש בין הטוב לרע והתנועה המהירה אל ההרס והמוות, המאפיינים את המלנכוליה בכתיבתו של שטיינברג, באים על תיקונם בממד הלשוני, שבו הרגע הבודד נחנט ונעשה לשיר. לטוביצקי מזהה את המטמורפוזה המופלאה ומלאת החסד הזאת, ובד בבד היא עצמה מחוללת מעשה שטיינברגי מובהק: בתוך נפשו הקודרת, המיוסרת והמסוכסכת של המשורר היא שוזרת ביד בוטחת ואוהבת חוט זהב זוהר.

הספר מבוסס על עבודת הדוקטור של המשוררת וחוקרת הספרות ד"ר טלי לטוביצקי, אשר הלכה לעולמה בטרם עת בשנת 2019. שעות ספורות לפני מותה זכתה להחזיק בידיה את העותק הראשון של קובץ שיריה הזכות לשלמות הגוף, שגם הוא ראה אור בהוצאת פרדס.