"האם יש ללשון תוחלת? ולשירה? ולאהבה? לאן יכול אדם צעיר להוליך את הכיסופים, את החשש ואת הבושה? בעז יניב מתגלה בספר ביכוריו כמשורר צעיר ואמיץ, הבוחן בלי כחל ושרק את מקומו בסביבתו ואת מקומה של סביבתו – הלשונית, החברתית, המדינית והרגשית – בתוך תוכו וביצירתו. הקריאה בשיריו מאפשרת להבין כמה דברים חשובים על הכיוון שאליו פני דורנו מועדות, וגם ממקומות של אכזבה, תסכול וייאוש אפשר לצאת בה אל מסע מרתק משאונם של נעורים סואנים אל הארץ המשמרת עדיין יותר משמץ של תקווה." רמי סערי
זהו ספר ביכורים של בעז יניב, יליד נתניה 1980, בוגר החוג לספרות עברית באוניב' בן גוריון. ממיסדי כתב העת 'דקה: כתב עת לשירה וביקורת' ואחד מעורכיו. שיריו פורסמו בכתבי עת ובאנתולוגיות שונות.
בַּתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית
צָעִיר בְּגָלַבִּיָּה מַזְכִּיר לִי
שֶׁאֲנִי תָּקוּעַ
לַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן כְּמוֹ עֶצֶם בַּגָּרוֹן,
מַזְכִּיר שֶׁאֵין חָדָשׁ בִּבְאֵר-שְׁבַע,
רַק שֶׁמֶשׁ מִדְבָּרִית קוֹפַחַת.
אַחַר כָּךְ בַּלַּיְלָה
בִּשְׁכוּנָה ג':
גְּלֵן גּוֹלְד מַשְׁכִּיב אוֹתִי לִישֹׁן
הַחַלּוֹן פָּתוּחַ
וְיָם שֶׁל דְּמָעוֹת בִּשְׁתֵּי עֵינַי.
