פיקסי בהסוואה (2) תעלול לא מוצלח

"כְּבָר חֲצוֹת," אָמְרָה סָבְתָא וְהִבִּיטָה בַּכּוֹכָבִים מִבַּעַד לַחַלּוֹן. "הִגִּיעַ הַזְּמַן לְעוֹלֵל תַּעֲלוּלִים לָאָדָם הַזֶּה."  "ווַאוּ!" קָרָאתִי בְּשִׂמְחָה. אַף פַּעַם עוֹד לֹא הִתְגַּנַּבְתִּי לְבַיִת שֶׁל בְּנֵי אָדָם. הִתְרַגַּשְׁתִּי מְאוֹד. שֵׁשׁ מִתּוֹךְ שֶׁבַע הַדּוֹדוֹת שֶׁלִּי חִיְּכוּ. הֵן אוֹהֲבוֹת שַׁעֲשׁוּעִים כָּאֵלֶּה. דּוֹדָה דֶּבִּי לֹא חִיְּכָה. הַבָּעַת הַפָּנִים שֶׁלָּהּ הָיְתָה קְשׁוּחָה וְהֶחְלֵטִית. "אֲנַחְנוּ נַרְאֶה לָהֶם מָה זֶה לְהִתְעַסֵּק עִם פִּיקְסִיּוֹת!" הִיא אָמְרָה. יָשַׁבְנוּ בְּסָלוֹן בֵּיתָהּ שֶׁל סָבְתָא שֶׁנִּמְצָא בְּגֻמְחָה מִתַּחַת לְגֶזַע עֵץ. גַּם אֲנִי גָּרָה שָׁם. הַדּוֹדוֹת מִתְגּוֹרְרוֹת הַרְחֵק בְּלֵב יַעַר פִּיקְסִי, אֲבָל כֻּלָּן בָּאוּ לְכָאן עוֹד לִפְנֵי אֲרוּחַת הָעֶרֶב. הֵן יָשְׁבוּ וְשָׁתוּ לָהֶן צוּף מָתוֹק בְּצֶבַע סָגֹל. לִפְנֵי שֶׁהֵן מִתְגַּנְּבוֹת לְבָתִּים שֶׁל בְּנֵי אָדָם הֵן תָּמִיד יוֹשְׁבוֹת לֶאֱכֹל יַחַד. זוֹ מָסֹרֶת אֶצְלֵנוּ.