שאול אורפלי, נער מזרחי מהפריפריה, הוא גיבור שאול – רומן תקופתי שכתב איש התקשורת, הבמאי, המפיק (ועכשיו גם ממקימי בית הקפה תתרבות בשוק הכרמל) רון כחלילי, שעלילתו מתרחשת בין המהפך של שנת 1977 למלחמת לבנון הראשונה.
שאול נע ומשתנה ללא הפסקה: מחליף דעות, רגשות, חברים, בנות זוג ואפילו זהות מינית. שאיפותיו מעורפלות – לכתוב, להיות משורר, להיות מישהו. לשם כך הוא מוכן לעשות הכול, אפילו למחוק את עברו. את ילדותו בשכונה מחק כשעבר לקיבוץ, את נערותו בקיבוץ מחק כשעבר לתל אביב והתחבר לשמאל הרדיקלי. אבל מאז שהחל לכתוב בעיתון, גם לשם הוא כבר לא מרגיש שייך.
בין טיולים ליליים ברחובות תל אביב לערבי שישי על הגג עם מילי וגלעד התלושים לא פחות ממנו, בין עבודתו בעיתון לפרופסור המבטיח לפרסם את שיריו, בין זיכרונות ילדותו ונעוריו למאבקיו בהווה, בין הדחף להיות לבד לבין הצורך לחלוק ולאהוב, שאול נקרע ומאבד אחיזה.
פעם התחלקו בקְוֶולוֹד ששאול השיג. קוולוד היה הסם האופנתי של תל אביב, כמה רגעים לפני הופעתו הקטלנית של הקראק. כולם דיברו על הסם החדש, אמרו שהוא משנה תודעה, כמו פטריות במקסיקו. שאול ומילי בצעו אותו לשניים בסכין חדה ובלעו אותו עם מעט מים. ההשפעה הייתה כמעט מיידית. זו גם הייתה הפעם הראשונה שהיא ביקשה את עכוזו. שאול סירב, כמובן, מה תחת עכשיו, השתגעת? אבל מילי התעקשה. שָאולי, שחרר, היא אמרה לו, או שהוא חשב שהיא אמרה לו, אני רוצה את הגבריות שלך, וגבריות זה ביטחון, גם הביטחון ליהנות.
