מהדורה מחודשת וערוכה, עם הקדמת המחברת, לרומן הראשון של צרויה שלו, שראה אור לראשונה ב־1993. רקדתי עמדתי – המטפל בדרך נועזת בשאלות על נישואים, משפחה, מין, אימהות ועוד – הוא מונולוג פרוע, מצחיק ומר, של אישה צעירה הנמצאת בהליכי גירושים ומתארת את התמוטטות נישואיה. מצד אחד היא קוראת תיגר על חובותיה כאישה וכאם, ומצד שני היא מכה על חטא ואינה מפסיקה להתגעגע למשפחה שאבדה לה בנסיבות לא ברורות.
"כשהתחלתי את רקדתי עמדתי, חשבתי שזה יהיה שיר", סיפרה שלו בראיון נדיר לצרויה להב, שהתפרסם בידיעות אחרונות ב-2022. "ישבתי בימק"א, בתי מרווה הייתה שם בגן, חיכיתי לסופר שקבעתי איתו פגישת עריכה, והוא איחר מאוד. בזמן שחיכיתי לו כתבתי על הצד השני של הספר שלו שורה של שיר, ועוד שורה ועוד שורה, ואחרי משהו כמו עשרה עמודים, הבנתי שזה סוג של פרוזה. וככה זה קרה, לא בהחלטה, לא בתכנון מוקדם, כמו רוב הדברים שקורים לי בכתיבה [...] חטפתי ביקורות מעליבות, משפילות [...] לקח לי לפחות שנתיים להתחיל לכתוב שוב".
