"וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת--לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה." (ישעיהו ב;ד) הוא המוטו הלא כתוב של ספרו של פאול קור יונה ונץ וכך הוא נפתח:
"פעם נץ אחד חשב: די נמאס לי המצב. אותי בכלל לא אוהבים, בגללי כולם רבים. לא רוצה עוד מלחמות. אשתנה – רוצים לראות? לבש כפפות, פרצוף שינה... (הופכים דף) והופ! הפך להיות יונה." וכך ככל שהופכים את דפי הספר טנק הופך לטרקטור, מטוסים לפרפרים ומשחטות למפרסיות.
ראשיתו של "יונה ונץ" במלחמת ששת הימים. בהשראת הצייר אנרי מאטיס יצר קור ספר מגזרות נייר שבו אלמנטים של מלחמה הופכים לאלמנטים של שלום. הוא סיים את היצירה אך בסופו של דבר הספר לא ראה אור. בשנת 1973, עם פרוץ מלחמת יום כיפור, חזר קור ליונה והנץ והפעם צייר אותם בצבעי פנדה, אך לא סיים את היצירה. במהלך מלחמת לבנון הראשונה נהרג בנו של חברו, והוא הרגיש צורך לחזור לספר שזנח. הפעם הוא בחר בטכניקת אקוורל ועפרונות צבעוניים והספר ראה אור תחת השם "סיפור הנץ".
כעת רואה אור הסיפור המקורי, עם מגזרות הנייר היפהפיות של פאול קור, הצייר והסופר שוחר השלום, ומוגש לילדים ממש כפי שהוא תכנן אותו לראשונה. לטעמנו, זהו ספר חובה בכל בית, תפילה לחיים של שלום, של יופי ושל אמנות והוא מתאים לילדים ולמבוגרים גם יחד.
