יותר מחמישים שנה לאחר מותו, ממשיכים לראות אור אוצרות מעזבונו של דונלד וודס ויניקוט (1971-1896)- רופא הילדים, האנליטיקאי, התיאורטיקן, הכותב והקלינאי יוצא דופן, מאבות הפסיכולוגיה של הילד, אשר טבע את המושגים "אם טובה דיה" ו"אובייקט מעבר" ואשר שפתו הייחודית ממשיכה להשפיע על החשיבה הפסיכולוגית והפסיכואנליטית העכשוויות.
לחשוב על ילדים — לדבר עם הורים, שכל פרקיו מופיעים לראשונה בתרגום עברי, כולל קטעים משלושה ספרים שפורסמו באנגלית לאחר מותו, ומבוסס ברובו על הרצאות ומאמרים שייעד ויניקוט לקהל הרחב במגון נושאים: ההתפתחות הנפשית בינקות, סירוב שינה והקשר שלו ליחסים במשפחה, השפעת אובדן על הילד, תגובת ילדים להולדת אח חדש, בניית אמון, אימוץ והורים חורגים, בעיות פסיכוסומטיות של ילדים, חוסר חיבה של הורים לילדיהם ועוד.
המאמרים מטילים אור על פינות מסקרנות בנפשנו ובהתפתחותנו, ובתוך כך מציגים את ההסתכלות הפסיכואנליטית המאלפת של ויניקוט, ומספקים הזדמנות מרתקת לעקוב אחר התפתחות החשיבה שלו לאורך השנים.
עריכה מדעית ומבוא למהדורה העברית: מיכל ריק
מתוך המבוא למהדורה העברית:
דונלד וודס ויניקוט כתב כשם שדיבר. כתיבתו מתאפיינת בפשטות לכאורה, ישירות וחוסר פורמליות. הזרימה החופשית הזאת ממנו אל הקורא מאפשרת הן לקורא מן השורה והן למטפל המקצועי, איש בריאות הנפש, למצוא את עצמם בכתביו. עם זאת, צלילה של ממש לתוכם מביאה לעיתים קרובות תחילה לאובדן הדרך, ובהמשך לגילוי הדרגתי של העומק הבלתי רגיל הטמון בהם. ויניקוט הרצה וכתב כל חייו הן לקהל המקצועי והן לקהל הרחב. אדם פיליפס (1988) טוען שהוא היה נאמן לעצמו בייחוד כאשר תמצת את רעיונותיו בעבור קהל לא מקצועי. אז יכול היה להשתחרר ביתר קלות מכבלי החשיבה הפסיכואנליטית המסורתית.
