דוד פוגל (1891 – 1944) היה משורר וסופר עברי, שפעל באירופה.
דוד פוגל נולד בסטנוב שבחבל פודוליה בשנת 1891. משך רוב שנות חייו נדד ברחבי אירופה, עני ודל, כשהוא מתפרנס בדי-עמל מתשלומים זעירים בעבור פרסום שיריו וסיפוריו. ב-1909 או 1910, עבר לווילנה, שם היה תלמיד ישיבה. בשנת 1912 עבר להתגורר בווינה. בשנת 1925 עבר להתגורר בפריז. לקראת סוף שנות ה-20 נישא בשנית, לעדה נדלר. בשנת 1929 עלה לארץ ישראל לפי הזמנת הסופרים העבריים, שדאגו לסרטיפיקטים לו ולאשתו, אך לא הסתגל לאקלים ולסביבה התרבותית. בארץ ישראל נולדה בתו היחידה, תמרה. באביב 1930 שב עם אשתו ובתו לאירופה, שהה בוורשה ובווינה, ובשנת 1932 חזר לפריז. בתחילת מלחמת העולם השנייה עזב את פריז ונסע עם בתו לאוטוויל שבמחוז אן, שם הייתה אשתו מאושפזת בשל מחלת השחפת. ב-3 באוקטובר 1939 נעצר שם ונכלא עקב היותו נתין של מדינת אוסטריה. באוגוסט 1940, בעקבות כיבוש צרפת בידי הגרמניה הנאצית, שוחרר וחזר לאוטוויל, שהייתה תחת שלטון וישי. בפברואר 1944 נתפס על ידי הגסטאפו באוטוויל, הועבר למחנה הריכוז דראנסי וממנו למחנה ההשמדה אושוויץ שם נרצח. קובצי שיריו, סיפוריו הקצרים והרומן "חיי נישואים" הקנו לו במהלך השנים שם כאחד הסופרים והמשוררים העבריים המרכזיים ברבע השני של המאה ה-20.
