תעלול

דומניקו סטרנונה

שם מקור: Scherzetto

תיאור

נסו לדמיין דו־קרב בין שני יריבים שאותו הדם זורם בעורקיהם. האחד - מאייר מצליח ונרגן המתקשה להשלים עם כך שכוכבו הולך ודועך והזִקנה פושה בגופו; השני - נכדו הפיקח בן הארבע.

 

הסב, שחי בגפו ונשוי לעבודתו מאז שהתאלמן, מוצא את עצמו, למורת רוחו, משגיח על הזאטוט הדעתן במשך ארבעה ימים בזמן שהוריו, שנדמה כי לעולם אינם חדלים מלהתקוטט, נוסעים לכנס מקצועי. השניים מסתגרים בדירת המשפחה בנפולי, המאוכלסת גם ברוחות רפאים מילדותו של הסב, ומתגוששים בהומור וברצינות, כשברקע מנצנצים אורותיה של נפולי התוססת.

 

מחבר הספר, דומניקו סטרנונה, הוא סופר, תסריטאי ועיתונאי איטלקי. בעקבות תחקיר עיתונאי שהתפרסם בשנת 2016, יש המאמינים כי הוא משתף פעולה עם אשתו, המתרגמת אניטה ראייה, בכתיבת רבי המכר המתפרסמים בשם העט אלנה פרנטה. אנחנו לא מאשרות ולא מכחישות.

 

עוד מספרי סטרנונה במגדלור

מתוך הספר

ערב אחד טלפנה אליי בֶּטָה עצבנית יותר מכרגיל כדי להבין אם מתאים לי לשמור על הבן שלה בעת שהיא ובעלה ישתתפו בכנס של מתמטיקאים בקַליירי. חייתי במילאנו כבר עשרות שנים מאז עזבתי את נפולי, והבית הישן שירשתי מהוריי ושבו גרה בתי לפני שהתחתנה, לא מילא אותי שמחה. הייתי בן יותר משבעים ואחרי שנות האלמנות הארוכות כבר לא הייתי רגיל לחיות במחיצת אנשים אחרים, היה לי נוח רק במיטה שלי ובחדר האמבטיה שלי. מעבר לכך, שבועות ספורים קודם לכן עברתי ניתוח קטן שכבר במרפאה נראה שהזיק יותר משהועיל. אמנם הרופאים שהבליחו לרגע בחדרי בבקרים ובערבים אמרו לי שהכול התנהל כשורה, אבל ההמוגלובין היה נמוך, הפֶריטין היה יכול להיות יותר טוב, ואחר צהריים אחד ראיתי ראשים קטנים, לבנים כסיד, מבצבצים אליי מהקיר ממול. נתנו לי מייד עירוי, ההמוגלובין עלה קצת, ולבסוף שלחו אותי הביתה.