נינה הולכת

נורית זרחי

  • איור: הלה חבקין
תיאור
נִינָה שׁוֹכֶבֶת בַּמִּטָּה. הִיא תִּינֹקֶת.
"הֵי, נִינָה," קוֹרֵא לָהּ הַדֻּבּוֹן מֵהַמַּדָּף,
"בּוֹאִי נֵצֵא הַחוּצָה וְנֹאכַל שָׁם דְּבַשׁ וְגַרְגְּרִים."
טֶמְבֶּלוֹן, חוֹשֶׁבֶת נִינָה, אֲנִי עוֹד תִּינֹקֶת. תִּינֹקֶת לאֹ יְכוֹלָה לָלֶכֶת.