לכתוב כמו אלוהים

אשר קרביץ

תיאור

לסופר אדיר יודקביץ' מוצע לכתוב בעיתון סיפור בהמשכים, אבל אין לו רעיון. באותה עת, השכן מהקומה העליונה, רופא בדימוס, מבקש שאדיר יקרא פרקים מספר שכתב. אדיר מתלהב מהפרקים שקרא ומחליט לשלוח את הפרקים לעיתון כאילו הוא כתב אותם. מה שאדיר לא ידע זה שהסיפור שגנב מתאר דברים שבאמת קרו. 

 

בסיפור מתואר מה עלה בגורלה של רופאה שנעלמה בעת שערכה ביקורי בית. יום לאחר שאדיר שולח את הפרקים לעורכת בעיתון מקישים חוקרי המשטרה על דלתו ודורשים לדעת היכן הרופאה שנעלמה. הסופר טוען שאינו יודע על מה מדובר. לאחר שהחוקרים מעמתים אותו עם הכתוב בפרקים ששלח הוא מבין שהוא נתון במלכוד: האם להודות בגניבה הספרותית או להיחקר כחשוד בחטיפה?

מתוך הספר
לא. גם זה לא היה היום שלו. הוא השלים עם העובדה ששוב זה לא יסתיים בניצחון. יהיה עליו להתעלות על עצמו כדי לסחוט תיקו. אדיר יודקביץ', הסופר, הניע את הצריח ואיים על הפרש השחור. מהלך זה, אף שהיתה בו תעוזה שחמטאית, לא עורר ביריב התפעמות רבה וזאת בעיקר מפני שהוא שיחק נגד המחשב. ניצחון דורש התלהבות ורוח קרב, ובעת הזאת חסר את שניהם. משחקו מוזן מרוח נכאים ומרגש אשם. הוא מכלה את זמנו לריק. הוא מוליך את כלי השחמט אך את עצמו אין בכוחו להוליך. כאותו ספן שאי מטמון קורץ לו מן האופק אך משב אַין למתוח המפרש. הזדמנות פז, כזאת שסופר כמותו מייחל לה כל ימיו, הולכת ומתפוגגת והוא מביט בזהב חומק כחול בין אצבעותיו.