לא אימא שלי

נערה בת שלוש עשרה נופלת במורד המדרגות שבביתה – בני משפחתה עומדים וצופים בה בחוסר אונים, איש אינו יכול למנוע את נפילתה, איש אינו יכול לעצור את כוח המשיכה המגלגל את גופה השברירי מטה אל הידוע מראש. נפילתה עתידה לרסק גם את מראית העין של המשפחה הבורגנית השלווה ולחשוף אט־אט, ביד אמן חומלת, את עברם ואת עתידם של כל החוזים במעמד.

הפסיכואנליטיקאי הנודע ד״ר תומס ה' אוגדן מגולל סיפור מהפנט על אשמה ועל פחד, על חרטה, ויותר מכול - על פניה הרבות של האהבה: בין הורים לילדיהם, בין אחים, בין עמיתים לעבודה ובין בני זוג. אהבה שלעיתים היא פגומה, לעיתים קצרת יד ולעיתים אסורה, אך היא תמיד כמיהה אנושית להשתייכות.

זהו ספר הפרוזה השני של אוגדן. קדם לו 'הפרטים שהושמטו' (ספריה לעם, 2016)