יומנו של סופר, כרך א'

פיודור דוסטויבסקי

שם מקור: Дневник писателя

  • תרגום: טינו מושקוביץ
  • עריכה: דיטה גוטמן
תיאור

יומנו של סופר החל כטור העורך בשבועון האזרח בשנת 1873, ובהמשך יצא באופן לא סדיר. בספר שלפנינו מקובצות כל הרשומות בסדר כרונולוגי, המאפשר להתייחס אליו כאל יצירה ספרותית-ביקורתית-פובליציסטית שלמה, וגם לזהות את המרכיבים הנפרדים של השלם.

 

דוסטויבסקי כמחבר היומן הוא קודם כל סופר, כאשר הפיליטון, הממואר, המסה, הביקורת והרשימה העיתונאית הן אבני הבניין של יצירתו הספרותית.

 

צורת הסידור של אבני הבניין הללו מעניקה הזדמנות נדירה להתוודע לא רק אל התמות הפילוסופיות, ההיסטוריות, הספרותיות, הפוליטיות והחברתיות שהעסיקו את דוסטוייבסקי, אלא גם למהלכיו המחשבתיים המתגבשים לנגד עינינו לכדי רעיונות מבוססים, העומדים בבסיס יצירותיו הספרותיות המוכרות יותר: סיפורים, נובלות ורומנים.

מתוך הספר

בעשרים בדצמבר התבשרתי שהעניין מנוי וגמור ונהפכתי באופן רשמי לעורך כתב־העת האזרח. מאורע היוצא מן הכלל הזה, יוצא מן הכלל בשבילי מכל מקום (הרי אין בכוונתי להעליב אף אחד), התרחש אמנם באופן פשוט למדי. באותו יום הייתי עסוק בקריאת מאמר בידיעות מוסקבה על החתונה של הקיסר הסיני; המאמר הזה הותיר בי רושם עז מאוד. המאורע המרהיב הזה, וככל הנראה המורכב מאוד, התרחש אף הוא באופן פשוט להפליא: הכול בו, עד הפרט האחרון, נצפה ונקבע כאלף שנה מראש בכמאתיים כרכים של תקנות וכללי טקס. כשהשוויתי את ההדר של המאורע הסיני עם מינויי לעורך, חשתי לפתע חוסר שביעות רצון מתקנותינו הלאומיות, למרות הקלוּת בקבלת אישור המינוי שלי, וחשבתי שלנו, כלומר לי ולרוזן מֶשצֶ’רסקי, ישתלם לאין ערוך להוציא לאור את האזרח בסין מאשר כאן אצלנו. הרי שם הכול כל כך ברור…