הרואין

אליענה אלמוג

תיאור

הרואין הוא סיפור התבגרות במרחב מוטרף, שעלילתו מתרחשת בסוף שנות השמונים של המאה העשרים. הנערות ליאורה ונינה נפגשות בבית הספר. ליאורה, המכונה ליל, מגיעה ממשפחה נורמטיבית. נינה באה ממשפחה מפורקת ומעוותת. ליל, המספרת את הסיפור במבט לאחור, חשה שנינה היא נשמתה התאומה. הן מרבות לבלות יחד, שומעות מוזיקה, צופות בסרטים ומשוחחות שעות ארוכות.

 

במהרה נחשפת ליל לצד האפל והאלים בחייה של נינה, ובשלב מסוים הן מחליטות לנסוע לגרמניה כדי למלט את נינה ממשפחתה. מה שהיה אמור להיות מסע שיקום, הופך במהירות מסחררת לשקיעה בתהומות של יחסי תלות קשים, מיניות אלימה וסמים.

 

דמותה של ליל מבוססת מכמה בחינות על דמותה של אליענה אלמוג, והסיפור שליל מספרת יונק מניסיונה כמטפלת בנערות ובנשים הסובלות מפוסט־טראומה מורכבת בעקבות פגיעות והתעללויות מיניות.

מתוך הספר

כשאני שואלת את ציקי אם הוא הרגיש משהו בקיץ ההוא, אם היה איזשהו סימן מוקדם לכל הדברים שקרו אחר כך, הוא תמיד אומר שלא, ואחר כך הוא מוסיף: "אולי תפסיקי כבר לשאול אותי כל פעם את אותה השאלה?" אחר כך הוא אומר לי לעזוב את העבר בשקט, ואני עוזבת את העבר ואנחנו עוברים לדבר על דברים אחרים ומשעממים ואני מרגישה איך יורד עלי מסך של תחרה צהבהבה חונקת ואני חושבת בכוח ובקול רם שמחריש אותי כמעט, "אני הרגשתי. אני הרגשתי בקיץ ההוא שהכול הולך להשתנות, שדברים גדולים עומדים להתרחש. אני הרגשתי".