האבוקדו שלא יבשיל נהפך לספר פולחן כשראה אור לראשונה ונותר דיוקן על-זמני, שלא נס לחו, של אשה הנחושה לחיות את החיים במלואם.
סאלי ג'יי ג'ורס היא אישה חדורת מטרה. אלה שנות החמישים, היא צעירה והיא בפריז. "ברמת העיקרון," אומרת סאלי, "אני די אוהבת ריגושים." אך יותר משהיא בעד הדוניזם, סאלי שונאת שעמום. היא לא סובלת "להתבטל מבלי ללמוד שום דבר, מבלי להשיג שום דבר, מבלי לראות שום דבר חדש".
בשיער צבוע בוורוד, וכשהיא לבושה בשמלות ערב בשעות היום, סאלי נודרת להפוך למקומית יותר מהמקומיים. היא יוצאת בתוכנית לשיפור עצמי שכוללת רומן עם גבר נשוי (אשר דועך כשהיא קולטת שהוא פנוי ורוצה להתחתן איתה), לילות במועדוני קברט וג'ז בחברת מגוון "אזרחי העולם", הסתבכות עם סוציופת מקסים ותפקיד קטן בסרט שממומן על ידי לוחם שוורים מפורסם. אבל תוכנית חינוכית שכזאת לא באה בחינם. האם סאלי תיאלץ לשוב לארצות הברית להגשים את ייעודה כספרנית, או שאולי תצליח לשמר את הקיום הפריזאי הסוער שלה?
איליין דנדי נולדה וגדלה בניו יורק. היא עבדה כשחקנית בפריז ובלונדון, שם פגשה את בעלה, מבקר התיאטרון המנוח, קנת טינן. האבוקדו שלא יבשיל הוא רומן אוטוביוגרפי בחלקו, המבוסס על השנה שבילתה בפריז. דנדי הלכה לעולמה באפריל 2008.
