איש בגיל העמידה חוזר לעיר הולדתו להשתתף בלוויה. אף שהבית שבו גר נעלם מזמן, הוא נמשך לחווה שבקצה המשעול, שם פגש בגיל שבע ילדה יוצאת דופן בשם לטי המפסטוק. הוא לא חשב על לטי עשרות שנים, אך כשהוא מתיישב לצד הבריכה (שכונתה בפיה אוקיינוס) מאחורי בית החווה המט לנפול, זיכרונות העבר מציפים אותו. זהו עבר מוזר מדי, מפחיד מדי ומסוכן מכדי שיקרה למישהו, לא כל שכן לילד קטן.
ארבעים שנה קודם לכן התאבד גבר במכונית גנובה ליד החווה הזאת, ומותו הניע התרחשויות מדהימות. דבר-מה אפל שוחרר, דבר-מה מפחיד וכלל לא מובן לילד קטן. ולטי - קסומה, מנחמת וחכמה בהרבה מכפי גילה - הבטיחה להגן עליו בכל מחיר.
אוקיינוס בקצה המשעול הוא יצירת פנזטיה למבוגרים פורצת דרך של האחד והיחיד, ניל גיימן.
אף אחד לא בא למסיבת יום הולדתי השביעי.
היה שולחן ערוך ועליו רפרפות וקעריות מוס, כובע יום הולדת לצד כל צלחת ועוגת יום הולדת עם שבעה נרות במרכז. על העוגה צויר ספֶר בעזרת זיגוג. אמא שלי, שארגנה את המסיבה, אמרה לי שהאישה במאפייה אמרה שהם אף פעם לא קישטו עוגת יום הולדת בציור של ספֶר, ושבנים בדרך כלל רוצים כדורגל או ספינת חלל. אני הייתי הספֶר הראשון שלהם.