"לנקות את יפו", ספר הביכורים של שירז אפיק, הוא סיפור התבגרות של נער שמנסה למצוא את זהותו הפוליטית, המינית, האמנותית, שלא נוח לו בעור של עצמו ויש מי שמנסה לנצל את הבלבול שלו. בלי מורא מוליכה אותנו שירז אפיק למסע מרתק בעקבות הגיבור מכמיר הלב שלה, ובה בעת היא מראה לנו תמונה מורכבת ולא קלה לעיכול של המקום שבו אנחנו חיים.
""אני אוֹרי," הושיט לו יד ללחיצה. ידו של גולן, גדולה וחמה, עטפה את אצבעות הפסנתרן הארוכות שלו. "תגיד, ילד," אמר בלי להרפות מידו של אוֹרי, "אני לא מעכב אותך עם כל החפירות שלי? אתה לא צריך להיות בבית־ספר?" "לא," הזדרז אוֹרי לענות. "כלומר כן. כבר הייתי שם בבוקר, אבל לא בא לי לחזור." ובלי שידע מה נכנס בו, מצא את עצמו מספר לזר הזה, עם הכלבה המריירת, על ההצקות, הבידוד, הסטירות הקטנות והמשפילות. הוא דיבר, וגולן פשוט הקשיב בעניין, בלי שמץ של לעג בעיניו."
