כותבת אורית פיול אור, מחברת הספר, המלווה באיוריה של קרן בר:
אני שמחה מאוד להזמין אתכם להצטרף לחלום שלי. חלום שהוא ספר. ספר לנשים. (וגם ספר לגברים שרוצים להבין נשים...) ספר שהוא כמו שליח שעובר מבית לבית, ולוחש לכל אשה את הצליל הנכון. הצליל שמאפשר לה להיזכר באמת שלה. בכוחות שלה. בחלום שלה.
אשה יודעת נולד מתוך מפגשים עם אלפי נשים. מפגשים של ריפוי וגילוי וקרבה ואמת. בשבילי, אשה יודעת היא האפשרות לחלוק עם כולכן את כל הנשים שאני, את כל הנשים שאנחנו. להסכים לרבגוניות, לריבוי הפנים, לריבוי הפנימים שלנו. אשה אחת שהיא נשים רבות. מעגל. שלא התחיל ולא ייגמר לעולם.
את מוזמנת לחיות את חייך במלואם מתוך לבך.
ולשם כך מותר (ואף רצוי) לטלטל את הראש, לנער את הגוף ואת כל המובן מאליו. להיכנס בפתחים ולא לדפוק את הראש בקירות. ואם את לא מוצאתת פתח - לא להיכנס. להפסיק להתנצל. להפסיק להתאמץ. להסכים להיות גמישה.
יוצאות לדרך
כשהתבוננתי בעיניים של איש מת ראיתי שאין שם כלום.
הדבר שהיה שם כשהוא היה חי נעלם.
העיניים, אף שהיו פקוחות, לא דיברו אלי יותר. הדבר הזה שאני קוראת לו נשמה – לא היה שם.
זה היה ברור. לגמרי ברור.
כשהתבוננתי בעיניים של האיש המת חשתי כל כך חזק את היעדרה של הנשמה, עד שחסרונה הוכיח לי את קיומה.
אני מזמינה אתכן לשחק איתי במשחק הנשמות, משחק החיים.
לדמות זמן עתיק-עתיק, שבו הייתן רחוקות מאוד, היכן שהוא רחוק באטמוספירה.
כוכבים-כוכבים מנצנצים המונים, אורות מהבהבים, וביניהם השחור האפל ביותר שיש.
ואז אתן מתחילות להתקרב,
דרך מערכות של שמשות, דרך המוני ירחים, דרך שבילים של אורות.
עד שאתן מתקרבות אל כדור כחול, כדור ירוק, כדור הארץ.
כדור של מים רבים.
כדור של אנשים. כדור האדמה.
