לגיבור הרומן המשפחתי של אחד הסופרים המסעירים ביותר הפועלים במרחב הספרות הכתובה בגרמנית, כריסטיאן קראכט, קוראים כריסטיאן קראכט. הוא יוצא למסע מסחרר ברחבי שווייץ עם אמו הקשישה והחולה. הם נוסעים ברחבי המדינה, נקלעים להרפתקאות יוצאות דופן, ובד בבד בוחנים את יחסיהם ומתמודדים עם פצעי העבר.
המסע שאליו יוצא קראכט הוא מסע משולש – מסע עם אימו בת השמונים, המכורה לתרופות ולאלכוהול; מסע נפשי נוקב לחקר השיגעון המתגלגל בין הדורות במשפחתו העשירה; ומסע שתכליתו גאולה מוסרית אישית, ותיקון העוולות שהכסף של המשפחה מחולל.
יורוטראש הוא הספר האינטימי ביותר של קראכט: יצירה טרגית-קומית שבה מציע קראכט – לצד משחק בין ז'אנרים, שפע הרמזים תרבותיים וספרותיים, שאלות על אמת ובדיה ועל כוחה של הספרות – נימה פחות מוכרת של עבודתו: חמלה עדינה, אהבה רכה ומהלכים רגשיים דקים, שמעוררים תגובה רגשית עמוקה. חקר ההיסטוריה המשפחתית ברומן משתלב בהיסטוריה האירופאית במהלך המאה העשרים, ובאמצעותו קראכט מאיר פינות אפלות ועורך חשבון נפש נוקב. הספר מתעתע בנו בשאלה האם מדובר בטקסט אוטוביוגרפי או בבדיה מוחלטת, ואולי האמת מתקיימת באזור שבין הבדיון לבין המציאות?
אז ככה, שוב הייתי מוכרח להגיע לציריך לכמה ימים. אמא שלי רצתה לדבר איתי דחוף. היא צילצלה ואמרה, נו, שבכל זאת אבוא מהר, בבקשה, וזה נשמע נורא מפחיד בטלפון. ובגלל המתח מזה, בכל סוף־השבוע הארוך הרגשתי כל כך לא טוב, שסבלתי מעצירות קשה. חוץ מזה אני גם צריך להוסיף ולומר שלפני עשרים וחמש שנים כתבתי סיפור, שמאיזושהי סיבה, שלצערי אני לא זוכר יותר עכשיו, קראתי לו "ארץ פרומה". הוא נגמר בציריך — באמצע אגם ציריך, אפשר לומר — באופן די טראומטי.
