בסתיו 2017 פרסמה אלמונית בשם קריסטן רופניאן בניו יורקר את הסיפור Cat Person, שזכה בתוך ימים ספורים לתהודה חסרת תקדים. הוא נקרא ושותף על ידי מיליונים ברשתות החברתיות, ועורר ויכוחים ודיונים סוערים סביב הדילמה שבמרכזו: מה הם גבולות ההסכמה בסקס בין גבר לאשה. בעיצומה של סערת MeToo הפכה רופניאן לאחת הסופרות המדוברות בעולם וזכתה למקדמה בסך 1.2 מיליון דולר על ספרה הראשון, הקובץ שלפנינו, ובו 12 סיפורים, בהם גם טיפוס של חתולים, המתפרסם לראשונה בעברית.
סיפוריה של רופניאן עוסקים בסקס, יחסים זוגיים, אלימות והתבגרות, והיא מספרת בהם, בין השאר, על בני זוג סדיסטים שמתעללים בחברם ומכניסים אותו למיטתם, על ילדה שעורכת ביום הולדתה משחק מצמרר לבנות כיתתה, על רווק ניו יורקי שמתעתע בנשים ומשלם על כך מחיר יקר, ועל מסיבת רווקות שאליה מוזמן מושא חלומותיה של הכלה, כוכב קולנוע מזדקן.
החבר שלנו הגיע בערב. הוא והחברה האיומה שלו נפרדו סוף־סוף. זאת היתה הפרידה השלישית שלו מהחברה הזאת, אבל הוא התעקש שהפעם זה סופי. הוא פסע הלוך ושוב במטבח, מנה את עשרת אלפים ההשפלות הקטנות והעינויים שסבל בחצי שנה של קשר, ואנחנו כירכרנו סביבו והשמענו קולות עידוד ועשינו פרצופים מלאי אהדה. כשהוא הפסיק רגע כדי ללכת לשירותים ולהתאושש, קרסנו זה על זה, גילגלנו עיניים והעמדנו פנים שאנחנו חונקים את עצמנו ויורים לעצמנו בראש. אחד מאיתנו אמר שלהקשיב לתלונות של החבר שלנו על פרטי הפרידה זה כמו להקשיב לאלכוהוליסט שמתלונן על הנגאובר: נכון, הוא סובל, אבל אלוהים יודע שקשה לגייס אהדה למישהו שלא מודע לגורמים של הבעיות שלו. כמה זמן מתכוון החבר שלנו להמשיך לצאת עם בחורות איומות ואז להתפלא שהן מתייחסות אליו כמו לזבל, שאלנו זה את זה. כשהוא יצא מהשירותים עירבבנו לו קוקטייל רביעי ואמרנו לו שהוא שיכור מכדי לנהוג הביתה אבל מוזמן לישון על הספה.
