"תשרין" הוא ספרו השני של הסופר איימן סיכסק
("אל יפו", 2010).
וואחיד עאטף, מרצה צעיר לכימיה המתגורר בחיפה, כותב לאחיו הגדול היושב בכלא ומבקש ממנו שיספר לו את מה שהוא יודע על דודתם שנרצחה ביפו לפני ארבעים שנה ושמותה היה אפוף תמיד שתיקה ומועקה. אבל אחיו אינו נענה לו, וגם אמם שומרת על אחותה המתה מפניו, ואפילו אשתו של וואחיד מסתירה ממנו משהו. כל אלה רק מגבירים את סקרנותו.
החקירה הבלשית-משפחתית סוחפת את וואחיד, וצעד אחר צעד הוא מתקרב אל הסוד שחשיפתו, כך מתברר לו, תטלטל לא רק את חייו, אלא את חיי משפחתו כולה.
הספר, הנע בין יפו לחיפה, דרך עזה ועיילבון, הוא רומן על משפחה, על שקר, על תודעה ועל אמת שלא בטוח שניתן למוצאה.
"אל: זוהיר עאטף
20 באוקטובר 2009
בית סוהר השרון
ת"ד 7
אבן יהודה 40330
זוּהֵיר שלום,
אתה בטח מופתע לשמוע ממני. אני אודה על האמת, גם אותי מפתיע שאני כותב לך. אמא סיפרה לי שהעבירו אותך לכלא השרון. היא עדיין מקפידה להתכונן לביקור החודשי אצלך, כמו ילדה לפני היום הראשון של החג. שבוע לפני הנסיעה לכלא היא עורכת רשימות של כל הדברים שביקשת בביקור האחרון שלה אצלך, ולילה לפני היא בודקת שלא שכחה שום דבר: סדינים נקיים, סיגריות, עוגות "הבית" שאתה אוהב. כאילו לא עברו שנים מאז המעצר הראשון שלך, מחוץ לבית הספר ביפו, בתחילת הקיץ. אני עדיין זוכר את הטעם של הבחילה הפתאומית ההיא, כשראיתי אותך נכנס לניידת."
