חודש לאחר ההכרזה על זכייתו בפרס נובל לספרות לשנת 2014 רואים אור בעברית (לראשונה, ובספר אחד) שני רומנים חדשים של פטריק מודיאנו: "בבית הקפה של הנעורים האבודים" ו"עשבי הלילה". שני הרומנים מציגים את קסמו וייחודו של מודיאנו, כשהם מעמידים את פריז כדמות ראשית, מורכבת, חכמה, יפה ואפלה, ובעיקר, כעוגן לסופר שעוסק בזיכרון, שכחה וזהות דרך מדרכותיה של עיר הולדתו, כפי שמטיבה להגדיר רות אלמוג:
"...הדבר שיש בו ודאות מסוימת, ועל כל פנים הוא מעין מעקה שאפשר להיאחז בו כשמחשבים לנפול, זו מפת המקום, הגיאוגרפיה. אצל מודיאנו, הרחובות תמיד יצוינו בשמם; הם ממפים את הזיכרון, את הסיפור האישי, את הביוגרפיה. שמות הרחובות הם נקודות אחיזה בטוחות בחיפוש אחר הזהות והסיפור האישי." ("הארץ", 15.10.2014)
