סל קניות
סל הקניות ריק
חזרה לחנותממטר
נועם נגרי
ספרו הרביעי של נועם נגרי הוא ספר שירה העוסק במקומו ובאפשרויותיו של היחיד בתוך תא משפחתי שהתפרק לחלקיו. במרכזו - בן יחיד, שאיבד את הוריו, וכותב לעצמו אחות דמיונית.
הספר הוא הרהור מתמשך על יכולתה של השירה לברוא עולם אלטרנטיבי, הפוך, שבו המתים חיים והחיים נתונים למרותם של המתים. בדחיפות לשונית ובתנופה, הופך נגרי את המילים לגופים אמיתיים. השירה נותנת חסות זמנית מפני המוות ולמרות הידיעה הברורה שאין בכוחה לרפא את תחושת האובדן, השיר הוא כוח חי שהופך את החסר לחסד.
מתוך ממטר
אֲנִי כּוֹתֵב אוֹתָךְ,
אֲבָל אֵינֶנִּי מְדַמֶּה
בָּאוֹתִיּוֹת פָּנִים אוֹ גּוּף;
נְקֻדּוֹת הַשָּׁקָה בֵּינִי לְבֵינֵךְ,
דִּמְיוֹן חָטוּף.
הַשֵּׂעָר שֶׁלָּךְ מִתְפַּזֵּר
בַּחֹמֶר אוֹ בָּרוּחַ, נַעֲמָה?
הָעֵינַיִם שֶׁלָּךְ, יָם אוֹ אֲדָמָה?
בַּמַּעֲבָר שֶׁל הַבָּשָׂר בַּסּוּפֶּר - אַתְּ יוֹדַעַת
לְהַצְבִּיעַ עַל הָאֵזוֹר שֶׁאֵלָיו נִקְוֶה הַדָּם?
מָה נוֹתָר מֵהַלֵּב הַמְּפַזֵּז עַל מַגַּשׁ מַתֶּכֶת אוֹ הַשָּׁט
בְּאִי הַכַּסְפִּית שֶׁהוּא הַגּוּף?
***
עַל אַף שֶׁהִיא כְּבָר יוֹתֵר גְּדוֹלָה, חֲכָמָה, מְשׁוֹרֶרֶת מִמֶּנִּי -
נַעֲמָה מִתְעַקֶּשֶׁת שֶׁאַסְבִּיר: מָה זֶה טֶלֶוִיזְיָה, מָה זֶה סוּפֶּר, מָה
זֶה סוֹפְשָׁבוּעַ. אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לְהַסְבִּיר לָהּ אֶת הַחַיִּים אִם אֲנַחְנוּ
מֵתִים. מֵתִים עַל הַנְּיָר וְאַף אֶחָד הֲרֵי לֹא מֵת מִזֶּה חוּץ מֵאִתָּנוּ.
כֻּלָּם חַיִּים עַד שֶׁהֵם נֶחְנָקִים, אֲבָל נוֹתָר לָהֶם מַסְפִּיק אֲוִיר
שֶׁמְּאַפְשֵׁר לְסַוֵּג אֶת הַיּוֹם־יוֹם: לָקוּם בַּבֹּקֶר, לִשְׁתּוֹת קָפֶה,
לִלְעֹס קוֹרְנְפְלֶקְס מֵהַזַּן הַיָּקָר, לָלֶכֶת לַעֲבוֹדָה בְּנַעֲלַיִם שֶׁיּוֹדְעוֹת
לִצְעֹד עַל שַׁיִשׁ, לֹא בַּמִּדְבָּר, מָה זֶה שַׁיִשׁ, מָה זֶה פַּרְקֵט, מָה זֶה
כָּל דָּבָר. אֵיךְ מַסְבִּירִים הוֹוֶה מַתְמִיד, לְאֵלּוּ הַשְּׁעוּנִים עַל זְמַנְיָר.