סאגות איסלנדיות

על אמונות, מנהגים וטקסים פגאניים באיסלנד בימי הביניים בספרו של יעקב שריג, הפותח צוהר לאירועים רבי עוצמה ומסעירים בהווי החיים היומיומי באיסלנד, אשר בו נפגשו האמונה הפגאנית והאמונה הנוצרית.

בשנים 930-870 הפכה איסלנד למקום משכן לגלי מהגרים, בעיקר מנורבגיה. מסעות הוויקינגים נועדו לא רק למעשי שוד אלא גם לאיתור שטחי אדמה להקמת מושבות שבהן יישמרו אורחות החיים המסורתיים. עימותים על רקע מעמדי בין נסיכים אזוריים בנורבגיה לבין המלך הרלד "בהיר השיער", לצד מאבקים בין האמונה הנוצרית לאמונה הפגאנית, הביאו להקמת חברה חדשה. האמונות, הטקסים והפולחנים לאלים ולישויות העל-טבעיות יצרו מתח בין המאמינים שדבקו באמונה הקדם-נוצרית לבין האמונה הנוצרית שהוכרזה בשנת 1000 כאמונה החדשה באי.

הסאגות האיסלנדיות מתגלות כסיפורים אנושיים של בני אדם שניסו, כמעט כנגד כל הסיכויים, לכונן עולם חדש בסביבה קשה ועוינת. למרות שאין לראות בסאגות מסמכים שמהימנותם ההיסטורית עומדת מעל לכל ספק, נפרשת בפנינו יריעה עלילתית מרתקת שעיצבה את המרחב התרבותי והחברתי הנורדי.