וידויי מסך של המשוררת והפסיכואנליטיקאית דנה אמיר עוסק רובו ככולו בשפה ובמבנים הייחודיים של מקרי קצה: שלושת הממדים של התופעה האובססיבית, הכפילות הממאירה של סצנת גילוי העריות, האפיונים הייחודיים של שפת המעוול, היחס בין מגדריות אקטואלית למגדריות פנטזמטית.
בצד אלו, פרקים העוסקים במעין מטא-התבוננות בחשיבה ובכתיבה הפסיכואנליטית עצמה. הפרקים השונים משלבים קריאה מקרוב ביצירות ספרות לצד תיאורי טיפול מפורטים, תוך כדי ניסיון לאפיין מנגנונים של דיסוציאציה של עודפות, לעומת מנגנונים של טרנספורמציה של עודפות, הן בתוך המבנים הנפשיים עצמם והן בתוך החשיבה התיאורטית על אודותיהם.
כותב על הספר עורך הסדרה, ד"ר ענר גוברין:
דנה אמיר מציבה חידוש ואתגר להגות הפסיכואנליטית בכך שהיא מפתחת ומרחיבה מקור נוסף ומשלים לתיאור העולם הפנימי: מבני עומק לשוניים ומנגנונים פואטיים אשר גם הם משקפים עקרונות נפשיים, "עובדות" וחוקים נסתרים שמניעים את הנפש. התבוננותה של אמיר מוסיפה זווית בין-תחומית ייחודית המעשירה את המאגר המושגי של התיאוריה הפסיכואנליטית ואת תובנותיה. השימוש הייחודי של אמיר באמצעים מוזיקליים ולשוניים מוביל את הקורא למחוזות חדשים שהתיאוריה הפסיכואנליטית טרם הגיעה אליהם.
