תנועה לעבר משמעות של רנה ירושלמי, כלת פרס ישראל לתיאטרון, מציג את תהליך שכלול היכולת של השחקן/ית ושל הקבוצה שפיתחה ירושלמי בעבודתה לאורך השנים כבמאית תיאטרון ניסיוני וכמורה ומדריכת שחקנים. הספר גם מציף שאלות מרתקות על תפקידו של התיאטרון בימינו.
תהליך העבודה שפיתחה ירושלמי כאמצעי ליצירה תיאטרונית באנסמבל, המבוסס על תנועת הגוף, מעניק לשחקנים ולשחקניות, לבמאים ולבמאיות, למורות ולמורים ארגז כלים מעשיים להתמקצעות בעבודתם/ן. הספר מציג את שלבי התהליך באמצעות מתן רקע תאורטי ותרגילים יישומיים.
ירושלמי מציעה תובנות המאתגרות את התפיסה המקובלת ביחס לשאלות העולות בכל תהליך יצירתי בתיאטרון: מהו טבעו של משחק? כיצד ניתן לפתח את יכולת השחקן ואת מודעותו? כיצד לדייק בין כוונה לביצוע? כיצד ניתן להגדיר ולהשתמש בחופש כדי למצוא משמעויות חדשות ומפתיעות בטקסט? מה הקשר בין תהליכי החיים ותהליכי היצירה?
מתוך ההקדמה: הספר הזה נכתב בהמשך לעבודה ארוכת שנים כמורה וכבמאית בארץ ובחו"ל עם שחקנים מקצועיים ועם תלמידי משחק צעירים. עבודה זו צמחה מלימודי מחול, מוזיקה ותיאטרון ומתוך מפגש עם מורים ועם אנשי תיאטרון שהניחו אבני דרך לאבולוציה של התיאטרון שממשיכה להתפתח לנגד עינינו. על תהליך החשיבה שלי השפיע במיוחד מאמרו של פול ואלרי "The Conquest of Ubiquity": בכל האומנויות ישנו אלמנט פיזי שאיננו יכולים עוד להתייחס אליו או לדבר עליו באותה דרך שגורה; אלמנט שאינו יכול להתכחש עוד להשפעות המדע המודרני והניסיון המעשי. ב-20 השנים האחרונות המושגים של חומר (מסה), חלל וזמן חדלו להיות כפי שהיו משחר הזמנים. אנחנו חייבים להכין את עצמנו לכך שחידושים גדולים ישנו את הטכניקה האומנותית, ובכך ישפיעו על התהליך היצירתי עצמו, ואולי שבבוא העת ייתכן ויצליחו לשנות את המושג "אומנות" בדרכים הקסומות ביותר.
