אנני ארנו, כלת פרס נובל לספרות לשנת 2022 ואחת מהיוצרות המוערכות ביותר בספרות הצרפתית, משתפת אותנו בספרה לא קמתי מהלילה שלי במה שהיא מכנה "יומן ביקורים" - רשימות שכתבה לאחר ביקוריה את אמהּ שחלתה באלצהיימר, ועד ליום מותה של האם.
מתרגמת הספר, מיכל בן-נפתלי, כותבת כך באחרית הדבר שהוסיפה לספר:
"שום דבר לא ממש מכין אותנו להתיילדותו של הזקן, שאינה עוד חן ילדי המקנה לו שובבות וגמישות וחיוניות אלא נסיגה ללא חסד המוחקת בהדרגה את נפח ההתנסות, מחריבה את המוח ומקרבת את שפת הגוף והדיבור של החולה אל האלמנטרי. נסיגה שהיא מטבעה של הדמנציה, היטרפותה של הדעת, אובדן אחיזה בסדר הסימבולי, שבו גם מקופלת עורמת המחלה החומקת מתודעתם של החולים בה וחוברת ליצר החיים שלהם. 'כל הנשים משוגעות היום', כותבת ארנו, בהכירה בכך שהחולה יכולה להמשיך להיות אומללה ושוכחת, מרירה ושוכחת, זועמת ושוכחת, אטומה ושוכחת. ועם זאת, ארנו גם מבחינה שבקשב הצף מתוכו עוקבת אמה אחר המתרחש; כשהיא נראית לכאורה שקועה בעצמה לגמרי, מבקיעים במפתיע רגעי צלילות מצמררים, הבזקי ידיעה כמו כמוסות הארה. 'מה היא זוכרת מחייה? מהם חייה בשבילה? […] אני תוהה איך היא תופסת עכשיו את העולם? […] תחת מסכת פניה הלא-אנושית, בקולה, במחוותיה, בצחוקה, זו הייתה אמי יותר מאי-פעם'".
ארנו כתבה עד כה כעשרים ספרים, ספרה הראשון שתורגם לעברית הוא האירוע, שראה אור בשנת 2009, גם הוא בסדרת ושתי של הוצאת רסלינג.
