לקראת פילוסופיה של הצילום

בספר "לקראת פילוסופיה של הצילום", אשר ראה אור לראשונה בגרמניה בשנת 1983, מייצר וילם פלוסר לקסיקון לשוני-מושגי פורה; הוא מנסח ארגז כלים שמוסיף להשפיע על פילוסופים של הצילום, על צלמים ועל הבנת הצילום הדיגיטלי ושימושיו המקוונים עד היום. מחשבתו הרחבה מעניקה כלים קוגניטיביים שעומדים לרשות האדם בעידן הנוכחי, הרבה מעבר לתחום המקצועי של הצילום. כתיבתו, המאופיינת במעין סחף מניפסטי, מפרקת מושגים שגורים ומייצרת באמצעותם משמעות מאתגרת חדשה. מושגים כמו דימוי, דמיון, פולחן הטקסט, מציאות ועוד - כל אלה נרקמים לטקסט מבריק וייחודי.
 

וילם פלוסר (1920-1991), יליד צ'כיה, היה הוגה דעות בין-תחומי, שחקר את מדעי הטבע, הספרות, התרבות, ההיסטוריה, האמנות והתקשורת. כתיאורטיקן של תקשורת ממשיך פלוסר את ולטר בנימין ואת מרשל מקלוהן, תוך כדי התכתבות בו-זמנית עם מחשבתו פורצת הדרך של ז'אן בודריאר. כפרשן אמנות, פלוסר נתפס היום כמי שקידם בכתיבתו את הבנת הווידיאו-ארט והמולטימדיה.