ספרה הראשון המתורגם לעברית של פוּמיקוֹ אֶנצ'י (1986-1905), אחת הסופרות החשובות ביותר ביפן, מגולל עלילה מפותלת להפליא, המתרחשת ביפן בשנות החמישים של המאה העשרים.
במרכז מסכות נשים דמותה של המשוררת מיאקו, אישה אלגנטית, חזקה ומשכילה המסרבת להשלים עם הנחיתות החברתית והתרבותית שלה כאישה בעולם הנשלט על ידי גברים. היא מסתירה סודות אפלים, מתמרנת את הסובבים אותה, ומובילה בעורמה להשגת מטרותיה את כלתה יאסוּקוֹ שהתאלמנה, את שני הגברים המאוהבים ביאסוּקו ואף את בִּתה שלה.
פומיקו אֶנצ'י רוקמת סיפור שבו המציאות מקבלת את משמעותה מתוך השוואה אלגורית לתיאטרון הנוֹ ולספרות יפנית מתקופה הֵיאַן (1185-794). כל פרק בספר נקרא על שם מסכת נשים אחרת בתיאטרון הנו, והדמויות בסיפור פועלות על פני רצף שנמשך מן העבר, באווירה על-זמנית ומיסטית של דם, עוצמה נשית, נקמה וארוטיקה.
תרגמה והוסיפה אחרית דבר: מיכל דליות-בול
