הנוסח של לאה גולדברג

סינתזה של אי־הכרעה היא כותרת המשנה לספרה של חוקרת הספרות והמסאית ענת ויסמן, המשרטט את דיוקנה של לאה גולדברג כמשוררת וכאשת רוח, ומציג את עקרונות הנוסח השירי שלה, המכונה בספר "דיאלקטיקה מהבהבת".

מדוע לאה גולדברג היא משוררת גדולה, חיונית והכרחית? מדוע התפקיד שהועידו לה בני דורה כצלע שלישית וכגרסה נשית מתונה של שירת שלונסקי-אלתרמן קטן על מידותיה? מהו הסוד הטמון במפעלה הספרותי העצום ומהו ההסבר לשרידותה המפתיעה של שירתה בקרב קוראיה ולומדיה?

הטענה המרכזית בספר היא כי כל חייה חיפשה גולדברג את "הסינתזה האנושית הגדולה" וחתרה ליישב את הפער בין השאיפה לשלם ולנשגב ובין ״האומץ לחולין״, בין התשוקה ליופי ולאומנות גדולה ובין חשיבה הומניסטית נחרצת. לכאב על אי־היכולת להכריע, טוענת ויסמן, יש אצל גולדברג משמעות אסתטית ותרבותית.

הדימוי על העטיפה: חבְרוֹת נפש, נעמי דראי ויסמן