מהו סוד הצלחתו המסחררת והרלוונטיות של הרומן דון קיחוטה דה לה מאנצ'ה מאת מיגל דה סרוונטס (1616-1547), שהתפרסם לפני יותר מ-400 שנה, זכה לאינספור תרגומים, עיבודים ופרשנויות בספרות, באמנויות הפלסטיות, בקולנוע ובתיאטרון, במוזיקה ובמחול,
רות פיין, פרופסור בחוג ללימודי ספרד, פורטוגל ואמריקה הלטינית באוניברסיטה העברית בירושלים, מציעה בספרה כמה תשובות אפשריות לייחודו של הספר, הנחשב לרומן המודרני הראשון, שגיבורו והדימוי האיקוני של מאבקו בטחנות הרוח מוכרים בעולם כולו, גם למי שלא קראו.
מצד אחד, הרומן נטוע עמוקות בהקשר החברתי והגיאוגרפי שבו נכתב, בתור הזהב הספרדי (המאות השש-עשרה והשבע-עשרה). מהצד האחר, זו יצירה מהפכנית מבחינת היבטיה הנרטיביים והמבניים. דון קיחוטה מלמד אותנו על החשיבות שיש לספרים, לבדיון ולדמיון בחיינו. אולם יותר מכול, יצירתו של סרוונטס שופעת אנושיות, וכוללת בין 300 דמויותיה גם את מי שחיים בשולי החברה (האיכר, האשה, המוסלמי ועוד) ומעניקה להם קול וחשיבות; היא מדביקה אותנו ב"שיגעון" ההרפתקה, בהיצמדות לאידיאלים ובאהבת חינם. דון קיחוטה מלמד אותנו שלא לחשוש מאי-ודאות או מרב-משמעיות, אלא לאמצם אל חיקנו כמקום האנושי והכן לחיות בו.
