כיצד יכול להיות שהאל המיטיב, הכל-יכול וכל-יודע ברא עולם רע? והאם ניתן להגן על מושג זה של האל לנוכח קיומו של הרע בעולם? החיבור המוכר בשם תאודיציה מאת המתמטיקאי, המשפטן, התיאולוג והפילוסוף החשוב גוטפריד וילהלם לייבניץ (1716-1646) הוא אחד הניסיונות הפילוסופיים המקיפים, העמוקים והמעניינים ביותר לתת תשובה לשאלה זו – עכשיו בתרגום ראשון לעברית מאת פרופ' אלחנן יקירה.
הספר, שראה אור ב-1710, הוא שלב אחרון ומסכם במסע תיאולוגי-פילוסופי שנמשך לאורך כל חייו הבוגרים של לייבניץ, ונדבך עיקרי במאמץ הדיפלומטי והאינטלקטואלי שלו להשכנת שלום דתי ופוליטי באירופה. מעל לכול, זהו ספר פילוסופי חשוב, שבו לייבניץ מנסה להשיב לאתגר שהציב הפילוסוף פייר בייל לכל רציונליזם דתי ולכל ניסיון להגן באמצעים רציונליים על הדת בכלל ועל האמונה והדוגמה הנוצריות בפרט. לייבניץ, שהכיר את הספרות הפילוסופית והתאולוגית לפני ולפנים, חיבר למעשה מעין אנציקלופדיה יחידה במינה על שאלת הרע ועל הניסיונות לתרץ אותה.
מתרגם הספר, פרופ' אלחנן יקירה, לימד שנים רבות במחלקה לפילוסופיה של האוניברסיטה העברית והתמחה בין השאר בפילוסופיה של המאה ה-17. תרגם מלטינית: יונה גונופולסקי. מבוא: עמית קרביץ.
מן המפורסמות הוא כי מאז ומתמיד חשבו האנשים הפשוטים שהדבֵקות בדת מצויה בנוסחאות נוקשות [formalités]; האדיקות האיתנה, כלומר ההבנה והסגולה המוסרית, מעולם לא הייתה נחלתם של רוב הבריות. אין תמה בכך, אין דבר שמתאים יותר לחולשה האנושית; אנו מושפעים מן החיצוני, ואילו הפנימי טעון אותו סוג של עיון שרק מעטים מסוגלים לו. מכיוון שהאדיקות האמיתית עניינה הוא דעות ומעשה כאחד, המצוות השגורות של הדבקות מחקות אותה, ויש להבחין בהן שני סוגים. האחד הוא הטקסים המעשיים, והשני נוסחאות האמונה. הטקסים דומים למעשים הטובים, ונוסחאות האמונה הן כמו צִלה של האמת, והן מתקרבות במידה זו או אחרת לאור הטהור.
