חליפת האיגרות בין וילהלם גוטפריד לייבניץ וד"ר סמואל קלארק (המייצג את ניוטון) בשנים 1716-1715 הייתה האחרונה שניהל לייבניץ בימי חייו, והיא נקטעה עם מותו בשנת 1716, לאחר שהוחלפו ביניהם חמש איגרות. זהו טקסט הסופי והמרוכז שבו שוטח לייבניץ את השקפתו על החלל, הזמן והתנועה, על מהות האל ועל יחסו לעולם ולאדם שאותם הוא מבסס על מספר עקרונות, בהם עקרון הטעם המספיק ועקרון זהות הבלתי נבדלים.
תרגום חליפת האגרות הזאת מאיר את אחד הוויכוחים האינטלקטואליים הגדולים שהתחוללו תוך כדי המהפכה המדעית, שבישרה את תקופת הנאורות האירופית ואת צמיחתה של החברה המודרנית.
לספר מצורף מבוא רחב יריעה ומעמיק מאת מתרגם הספר, דוד גלעד, וכן אחרית דבר מאת פרופ' אוהד נחתומי.
