לנמל יפו של אמצע שנות ה-30 במאה הקודמת, מגיע חסן, ספן סורי מלאדקייה, ג'ינג'י חסון וחזק, שבא כדי להשתקע בעיר ולפתוח פרק שני בחייו. הוא נקלט בעבודה בנמל ובשכונת הדייגים הענייה אירשד, שבשולי יפו, ומתאהב בבת המקום. כדי להשיג את מטרותיו הוא מתחבר להסתדרות הציונית הפועלת בנמל ונקלע ללב ההתגוששויות הפוליטיות, מאבקי העובדים בראיסים והמאבקים בין הראיסים בנמל. רצח מסתורי ואירוע אפל ואלים הרודף אותו מעברו, טורפים את הקלפים וכוחות חזקים ממנו מנתבים את חסן לנתיב אחר מזה שתכנן.
"או אם נפצעת בעבודה, אמר חסן, מהורהר.
מזבוט. יש חוקים, חסן, אתה מבין, חוקים של עבודה. היום בנמל כל ראיס עושה מה בראש שלו, אבל אם כל הפועלים היו בהסתדרות, הראיסים לא היו יכולים לעשות מה שהם עושים. היה סדר.
והעורך דין, והרופא, וכל מה שאמרת, זה בחינם?
חינם. אתה משלם רק עשר גרוש לחודש דמי חבר. וגרוש בשביל התה. זה מוכרחים. לבנאדם שעושה תה במועדון. 11 גרוש לחודש ואתה מסודר. בגלל זה קוראים לזה "הסתדרות". זה מילה בעברית. ואם הראיס שלך יפטר אותך בגלל שאתה בהסתדרות, ההסתדרות תשלם לך משכורת. או תמצא לך עבודה.
ומה יוצא להם מזה? התפלא חסן."
