כראמל (1)

לפני הרבה־הרבה שנים, בארץ רחוקה־רחוקה, חי ילד קטן שקראו לו רוֹבּי. טוב, אולי הגזמתי קצת עם ה"הרבה־הרבה". אולי גם עם ה"רחוקה־רחוקה". אבל בדבר אחד דייקתי: לילד קראו רובי. רובי לא היה ילד מיוחד. הוא היה ילד רגיל לגמרי, עם שיער שחור רגיל ועיניים חומות רגילות. אפילו גומות חן לא היו לו. הוא לא היה גבוה ולא נמוך, ואם הייתם נתקלים בו בדרככם, קרוב לוודאי שלא הייתם מבחינים בו כלל. אפילו למורה שלו, גברת נורה, לקח זמן להיזכר איך קוראים לו כשרצתה לפנות אליו בכיתה. והיא לימדה אותו כבר ארבע שנים! עצוב להודות, אבל היא אפילו לא שמה לב שהוא גר בדיוק מולה.