המצאת הטבע

המדען הגדול אלכסנדר פון הומבולדט (1859-1769) היה בעיני בני דורו “האיש הדגול ביותר מאז המבול“. רעיונותיו חוללו מהפכות בתחומי המדעים, האקולוגיה, הפוליטיקה, האמנות ותיאוריית האבולוציה - למעשה, הם היו המבוא להגותו של דרווין. הוא רצה לדעת ולהבין הכל, וחשיבתו הקדימה את זמנו עד כדי כך שרק עכשיו אנו מדביקים אותה.

הרפתקאותיו הססגוניות כמו נלקחו מספרי ז‘ול ורן: הוא מיפה נהרות טרופּיים שורצי תנינים באמריקה הדרומית, דהר בערבות רוסיה המוכות בגחלת, טיפס על הרי הגעש הגבוהים בעולם ועורר השראה בשליטים ובנשיאים, במדענים ובמשוררים. נפוליאון קינא בו; דרווין הכריז כי לא היה הוגה את ספרו מוצא המינים אלמלא הומבולדט; גתֶה הצהיר כי ימים אחדים במחיצתו של הומבולדט שקולים כנגד כמה שנות חיים; סימון בוליבר

ביסס את המהפכה שלו על רעיונותיו; ות‘ורו, ורדסוורת‘ וקולרידג‘ מיזגו את תפיסת הטבע של הומבולדט בכתיבתם. עד היום נקראים על שמו יותר דברים מאשר על שם כל אדם אחר שחי אי-פעם: ערים, נהרות, אגמים, רכסי הרים, פארקים, מפלים, מאות צמחים ובעלי-חיים, ואפילו “מארה הומבולדיום“ - אזור בירח.

במסעה הפנטסטי בעקבות הגיבור האבוד של המדע מסבירה אנדריאה וולף מדוע קורות חייו ורעיונותיו עדיין חשובים בימינו אלה, וכיצד ממשיך האיש שהמציא את השקפותינו על הטבע לעצב את חשיבתנו.

אנדריאה וולף נולדה בהודו, גדלה בגרמניה וחיה כיום באנגליה. היא חיברה כמה ספרים עטורי שבחים ומאמריה התפרסמו בעיתונים רבים. ספרה זה זכה לביקורות נלהבות ולפרסים רבים ברחבי העולם ותורגם עד כה ל-24 שפות.