ההורים של פצפונת (לואיזה פוגה לפי תעודת הלידה) לא ממש מקדישים לה זמן או תשומת לב: אביה מנהל בית חרושת למקלות-טיול ועסוק תמיד, ואמה לא עובדת אבל מקפידה לשהות שעות ארוכות מחוץ לבית בשופינג, ישיבה בבתי קפה, צפייה בתחרויות אופניים, תצוגות אופנה וסרטים. פצפונת מופקדת אפוא בידיהן של גב' אנדכט המטפלת הצנומה והזעופה, וברטה השמנה - המבשלת. חייה של פצפונת לכאורה לא חסרים דבר - מלבד מה שכל ילד זקוק לו: אהבה ותחושת משפחתיות. כאשר הוריה לא נמצאים, קורים בבית הענקי של משפחת פוגה דברים משונים.
ידידה הקרוב ביותר של פצפונת, אנטון גסט, הוא ילד עני שמתגורר עם אמו החולה בדירה זעירה ומתפרקת. כל אחד מהם חושף בפני השני עולם שלא הכיר קודם, ויחד הם לומדים שיש להם, כילדים, כוח עצום להשפיע על המבוגרים שסביבם - אם רק יאזרו אומץ.
סיפור נפלא, מצחיק מאוד, נוגע ללב ובעיקר מלא ביקורת נבונה על החברה האנושית שאנו מגדלים בה את הדורות הבאים. רלוונטי אז והיום.
