הדרקון של אבא

בְּיוֹם סַגְרִיר גָּשׁוּם אֶחָד, כְּשֶׁאַבָּא שֶׁלִּי הָיָה יֶלֶד, הוּא נִתְקַל לְיַד הַבַּיִת בַּחֲתוּלַת רְחוֹב זְקֵנָה. הַחֲתוּלָה נָטְפָה מַיִם וְהָיָה לָהּ לֹא נוֹחַ, אָז אַבָּא אָמַר, "רוֹצָה לָבוֹא אִתִּי הַבַּיְתָה?"

הַחֲתוּלָה הֻפְתְּעָה — הִיא מֵעוֹלָם לֹא פָּגְשָׁה אָדָם שֶׁדּוֹאֵג לַחֲתוּלֵי רְחוֹב זְקֵנִים — אֲבָל עָנְתָה, "אֶהְיֶה אֲסִירַת תּוֹדָה אִם אוּכַל לְהִתְחַמֵּם לְיַד תַּנּוּר, וְאוּלַי לִשְׁתּוֹת קַעֲרִית חָלָב."

"יֵשׁ לָנוּ אָח נֶחְמָדָה מְאוֹד לָשֶׁבֶת לְיָדָהּ," אָמַר אַבָּא שֶׁלִּי, "וַאֲנִי בָּטוּחַ שֶׁלְּאִמָּא שֶׁלִּי יֵשׁ מַסְפִּיק חָלָב."

אַבָּא שֶׁלִּי וְהַחֲתוּלָה נַעֲשׂוּ חֲבֵרִים טוֹבִים, אֲבָל אִמָּא שֶׁל אַבָּא כָּעֲסָה בִּגְלַל הַחֲתוּלָה. הִיא שָׂנְאָה חֲתוּלִים, בִּמְיֻחָד חֲתוּלֵי רְחוֹב זְקֵנִים וּמְכֹעָרִים. "אֶלְמֶר אֶלֶבֵיטוֹר," אָמְרָה לְאַבָּא, "אִם אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֶתֵּן לַחֲתוּלָה הַזֹּאת חָלָב, אַתָּה טוֹעֶה מְאוֹד. בָּרֶגַע שֶׁתַּתְחִיל לְהַאֲכִיל חָתוּל רְחוֹב אֶחָד, תִּמְצָא אֶת עַצְמְךָ מַאֲכִיל אֶת כָּל חֲתוּלֵי הָעִיר, וְלִי אֵין כַּוָּנָה לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה!"