"חותמות" הוא ספרה החדש של חביבה פדיה, חוקרת יהדות, פעילה חברתית, סופרת ומשוררת. זהו קובץ סיפורים עדין ונוגע ללב ולא בכדי - סיפוריו עוסקים ביחסים המורכבים בין אנשים - קשרי אהבה בין בני זוג, יחסי אמהות ובנות - תוך בחינה של האינטימיות הנוצרת ונטמעת בין קירות הבתים פנימה.
חביבה פדיה זכתה בפרס נשיא המדינה לספרות על ספר השירה "מוצא הנפש", פרס התאחדות המו"לים על ספר השירה "מתיבה סתומה", ופרס יהודה עמיחי לשירה על ספרה "דיו אדם".
"היא גדלה ללא אם. בחדרים שבהם גדלה לא היו מראות. בבית אבלים יש להסיר את המראות או לכסות אותן. אולי הסירה אותן האומנת פעם ומעולם לא החזירה אותן. נשמת המת היוצאת מגופו משוטטת חופשית בעולם, ובפרט בבית שבו יצאה מן הגוף, אשר על כן עלולה היא להילכד בתוך דיוקנה שבמראה. המראה הלוא עדיין רואה את הצלם הדק של הרוח שנטשה את הגוף, והנשמה עלולה להילכד בה ולהתעכב במסעה השמימה."
